גירוי חשמלי כטיפול באי שליטה בשתן

פרופ' מ. אילן גרינולד, אירנה גרטמן, האחות תלמה רוזן

בשני העשורים האחרונים הצטבר ידע בסיסי וניסיון קליני רב בתחום שרירי רצפת האגן בכלל, ובתחום הגירוי החשמלי בפרט, כטיפול בסוגים שונים של אי שליטה על מתן שתן.

כיום ידוע שבעזרת גירוי חשמלי ניתן לשחזר, לשקם או לעורר פעילות עצבית רפלקטורית אשר פועלת באופן חלקי.

שימוש בגירוי חשמלי אינו רעיון מודרני. מדובר בשיטת טיפול רפואית שנוסתה עוד בתקופה הרומאית, בה מסופר כי 'מרפאים' השתמשו בכוח החשמלי של דג הטורפדו לטיפול במצבי חולי רבים, ביניהם גם אי שליטה בשתן. השימוש הקליני בדגים מפיקי חשמל דווח גם ביוון העתיקה, ומתואר השימוש בגירוי חשמלי כטיפול יעיל במצבים של צניחות דפנות הנרתיק וחולשת שרירי רצפת האגן.

במאה הזאת הראשון שהתייחס להשפעת גירוי חשמלי על מערכת השתן היה Roussel (1904) אך רק כעבור 61 שנה Calduel  הראה כי ניתן להתגבר על אי שליטה בשתן על ידי גירוי חשמלי. עם זאת לנוכח הטכנולוגיה המיושנת והיקרה של אותה תקופה, לא זכתה השיטה ליישום קליני נרחב.

כאשר מתייחסים לשרירי רצפת האגן יש לבחון את התהליך הנוירו-פיזיולוגי של הטלת שתן, אשר מבוסס על שלוש מערכות:

  •  המערכת הסימפתטית: אחראית על הרפיית שריר הדטרוזור וכיווץ צוואר השלפוחית והשופכה.
  •  המערכת הפארא-סימפטטית: אחראית על כיווץ שריר הדטרוזור ופתיחת צוואר השלפוחית.
  •  המערכת הסומאטית: אחראית על הפעילות של הסוגר המשורטט הרצוני.

שלושת המערכות הללו נשלטות ע"י מערכת העצבים המרכזית ופועלות בקואורדינציה באמצעות ארבעה מעגלים שתוארו ע"י Bradley:

  • מעגל מס' 1 (מוח – גזע מוח): אחראי על השליטה הרצונית ברפלקסים של מערכת השתן התחתונה.
  • מעגל מס' 2 (גזע מוח – מרכז סקרלי להטלת שתן): אחראי כל משך ועוצמת הכיווץ של הדטרוזור ולהתרוקנות מלאה.
  • מעגל מס' 3 (מרכז סקרלי להטלת שתן – ספינקטר משורטט של השופכה): אחראי על השליטה הרצונית של השופכה.

מעגלים אלו הם הרלוונטיים לטיפול בגירוי חשמלי. מעגל רפלקסים 3 מאפשר אגירת שתן. מקורו האפרנטי בסיבים של שרירי ריצפת האגן, ובזמן עליית הטונוס בשריר ריצפת האגן – קרי בעת התאפקות – קיים גירוי רפלקטורי העובר דרך ע"ש תחתון לעיכוב הגירוי הפאראסימפטטי (המביא לכיווץ הדטרוזור ולהגברת הטונוס שלו). כמטפלים אנו מנצלים חלון רפלקטורי זה שהגישה אליו קלה דרך גירוי חיצוני של שרירי ריצפת האגן, וכך ניתן להיעזר בו בעת הטיפול במצבים של אי שליטה במתן שתן בגלל דחיפות.

בשנים האחרונות נעשה גם שימוש קליני בידע שתואר לראשונה ע"י מהוני בשנת 1977 המתאר 12 מעגלי רפלקסים.

מעגל הרפלקס ה12- מצוי בקבוצת רפלקסים אשר מאפשרים התרוקנות מלאה, מתואמת  ומתוזמנת של שלפוחית השתן. מקורו האפרנטי (AFFERENT) ברצפטורים שבשרירי רצפתן האגן. גירוי רצפטורים אלה מביא לכיווץ הסוגר (לחלופין ניתן גם להפסיק רצונית את זרימת השתן), ובו- זמנית מתרחש גם דיכוי של כיווץ הדטרוזור.

מניסיוננו הקליני אנו מוצאים כי גירוי חשמלי מביא לשיפור חלקי או מלא באי שליטה  של “Failure To Store”  כפי שמתבטא במצבי אי שליטה בגלל דחיפות  ובמאמץ.

יש להדגיש כי בשנים האחרונות ישנה עלייה בשכיחות הטיפולים השמרניים אשר כוללים את הביופידבק והאלקטרוסטימולציה, אשר נובע הן מהאפשרות להסתייע בציוד טכנולוגי מתקדם, והן מעלייה ברמת הידע הנוירופיזיולוגי של תהליך הטלת השתן. בהקשר זה מעניין לראות כי עד לא מזמן האמונה הרווחת הייתה כי גירוי חשמלי פועל רק לחיזוק שרירי ריצפת האגן. היום ידוע כי השפעתו רחבה יותר, והוא מאפשר לציין בבירור את מיקומם וצורת פעולתם של שרירי ריצפת האגן, וכמו-כן יכול לסייע בשיקומם הספציפי של שרירים פגועים – מה שמשפר את כוח הסוגר המשורטט של השופכה.

Comments are closed.